איך Claude עורך לכם את הסרטון, בחמישה שלבים

קודם זה קרה למתכנתים.

אחר כך למעצבים.

עכשיו התור של עורכי הווידאו.

ואני אומר את זה בתור מישהו ששילם על עריכות שנים, ואחר כך ישב ולמד לערוך בעצמו כדי להפסיק לשלם. שתי הדרכים עולות משהו. אחת בכסף, אחת בשעות.

מה שקרה בחודשים האחרונים זה שנפתחה דרך שלישית: אתם מצלמים, ואז מבקשים מ-Claude לערוך, והולכים לעשות משהו אחר בזמן שהוא עובד.

לא "מייצר לכם וידאו AI". עורך את החומר שאתם צילמתם. הפנים שלכם, הקול שלכם, הבי-רול שלכם.

למה זה בכלל אפשרי עכשיו

זאת השאלה החשובה, כי היא גם מסבירה מתי זה לא יעבוד.

תוכנת עריכה רגילה היא ציר זמן שגוררים בו קליפים עם עכבר. AI לא יודע לגרור עכבר. מה ש-AI כן יודע לעשות טוב מאוד זה לכתוב קוד.

והנה החלק שסוגר את הפער: יש כלי בשם HyperFrames, שהופך סרטון לקוד. כל קליפ הוא אלמנט, לכל אלמנט יש זמן התחלה ומשך, הכתוביות והאנימציות הן שכבות, והרנדר לוקח את כל זה ומוציא בסוף קובץ MP4.

ברגע שהעריכה היא קוד, Claude יושב בבית.

הוא מתמלל את מה שאמרתם, מוצא איפה בדיוק מתחילה כל מילה, חותך את השתיקות, בונה את ציר הזמן, מיישר את הכתוביות, מכניס את הבי-רול בנקודות הנכונות, מוסיף מוזיקה ואפקטים, ומרנדר.

ומכאן גם ברור מה לא יעבוד: זה לא מחליף לכם את הטעם. הוא יבצע בול את מה שתגידו לו. אם לא תגידו לו כלום, תקבלו משהו נכון טכנית ומשעמם.

בדיוק בשביל זה יש בהמשך את הפרומפט שמלמד אותו סטייל.

למי זה עובד, ולמי פחות

מה צריך שיהיה על המחשב

זה החלק הפחות סקסי וזה החלק שקובע אם תצליחו, אז שווה לעבור עליו לפני שמתחילים.

אל תתקינו את זה ידנית אחד אחד. אחרי שתפתחו את Claude Code בשלב הבא, פשוט תדביקו לו את זה:

תבדוק לי אם המחשב מוכן לעריכת וידאו:
ffmpeg, ffprobe, Chrome, node, python3, ו-npx hyperframes --help.
תגיד לי מה חסר, ותתקין לי את מה שחסר.

הוא יבדוק, יגיד לכם מה חסר, ויתקין. פעם אחת בחיים.

שלב 1: פותחים את Claude Code

נכנסים ל-claude.ai/download, מורידים את האפליקציה למק או לווינדוס, מתקינים ופותחים.

בתוך האפליקציה בוחרים באופציית Code.

זה החלק שרוב האנשים מפספסים. הצ'אט הרגיל של Claude יודע לדבר. Claude Code יודע גם להריץ דברים על המחשב שלכם: לפתוח קבצים, להריץ פקודות, לכתוב קוד ולרנדר וידאו. בלי זה כל השאר לא רלוונטי.

שלב 2: מתקינים את מה שנותן לו את היכולת

שתי פקודות, ואז אף פעם יותר.

הראשונה מביאה ל-Claude את היכולת לרנדר וידאו. מדביקים בטרמינל:

npx hyperframes skills

השנייה היא הסקיל שלנו, וזה החלק ששווה לכם את הזמן: אלה כל הכללים, המדידות והבדיקות שאספנו מעריכה של המון ריפים. איפה בדיוק לחתוך כדי שלא יישאר רבע שנייה של אוויר לפני משפט, איך לבנות כתוביות בלי פריים ריק באמצע, באיזה עוצמה אפקט צריך לשבת מתחת לקול, ומה בודקים לפני שמראים את זה למישהו.

בלי זה Claude יעשה עריכה. עם זה הוא יעשה עריכה טובה.

הכי פשוט: גוררים את הקובץ לתוך החלון של Claude ואומרים לו

תתקין לי את הסקיל הזה

מי שמעדיף לבד, שורה אחת:

unzip ~/Downloads/ai-video-editor.zip -d ~/.claude/skills/

ואז הרצה אחת שמכינה את הגופנים, אפקטי הסאונד והנכסים:

python3 ~/.claude/skills/ai-video-editor/scripts/setup_assets.py

סוגרים את Claude, פותחים מחדש, וזהו.

שלב 3: מצלמים, ומעבירים לתיקייה אחת

עכשיו החלק שהוא רק שלכם. תצלמו את מה שאתם צריכים: דיבור למצלמה, ומה שיושב מעליו כבי-רול.

שלוש נקודות שיחסכו לכם סיבוב שלם:

תצלמו ברצף אחד, ותטעו כמה שבא לכם. אם פספסתם משפט, תעצרו שנייה ותגידו אותו שוב. הסקיל יודע לזהות טייק שנקטע ולקחת את האחרון, ועדיף לתת לו עשר גרסאות מאשר לצלם מחדש.

אל תערכו כלום מראש. לא לחתוך, לא להוסיף כתוביות, לא לייצא מהטלפון עם פילטר. הוא צריך את הגלם.

תעבירו הכל לתיקייה אחת על המחשב, לא על דיסק חיצוני. עבודה מעל דיסק חיצוני או מעל רשת איטית פי כמה, ואם הדיסק מתנתק באמצע, העריכה הולכת איתו. בסוף מעתיקים את התוצאה חזרה לארכיון.

אחרי שהכל בתיקייה, פותחים בה את Claude Code.

שלב 4: מלמדים אותו את הסטייל

וזה החלק הקריטי. אם תדלגו עליו, תקבלו סרטון ערוך נכון שנראה כמו של כולם.

תביאו לו סרטון רפרנס. או שלכם, אחד שיצא לכם טוב, או של יוצר אחר שאתם אוהבים איך שהוא עורך. שימו לב לניואנס: לומדים ממנו את הסטייל, לא את התוכן. את הקצב, את הכתוביות, את המעברים. לא את המילים ולא את החומר.

תשימו את הסרטון בתיקייה בשם reference.mp4, ותדביקו את זה:

תלמד את הסטייל של הסרטון הזה, ואז תערוך לפי אותו סטייל את החומרים שלי.

סרטון הרפרנס: reference.mp4
החומרים שלי: raw.mp4 זה הדיבור מול המצלמה, שאר הקבצים בתיקייה הם בי-רול.

שלב א, ללמוד.
תוציא פריימים מסרטון הרפרנס לאורך כולו, תסתכל עליהם, ותמדוד מהקובץ
כל מה שאפשר למדוד. תכתוב לי קובץ STYLE.md עם מספרים, לא עם תיאורים:

1. אורך שוט ממוצע, הקצר ביותר, הארוך ביותר, וכמה חתכים יש ב-30 שניות.
2. ההוק: מה קורה בשלוש השניות הראשונות, מתי מופיעה הכתובית הראשונה,
   ומה זז על המסך לפני שנשמעת המילה הראשונה.
3. הכתוביות: כמה מילים בכרטיס, באיזה גובה הן יושבות באחוזים מהפריים,
   מה הגודל, מה הצבע, והאם יש מאחוריהן רקע או מסגרת.
4. הלייאאוט: מתי המסך מלא פנים, מתי בי-רול על כל המסך, ומתי חלוקה לשניים,
   וכמה זמן כל אחד מהם מחזיק.
5. מעברים ואפקטים: אילו יש, כמה, ובאיזו נקודה הם נופלים ביחס למשפט.
6. סאונד: מתי המוזיקה נכנסת, איפה יש ריזר, איפה יש שקט,
   וכמה נמוך אפקט יושב מתחת לקול.

בסוף תגיד לי מה מדדת מהקובץ ומה ניחשת מהעין. אני רוצה לדעת את ההבדל.

שלב ב, לערוך.
עכשיו תערוך את החומרים שלי לפי STYLE.md.
מה שאני רוצה שיקרה בסרטון: [משפט אחד, מה המסר]
מה חשוב לי לשמור: [למשל, הפנים תמיד גדולות, בלי מוזיקה בהוק]
כשתסיים, תראה לי את הקובץ, ותגיד לי איפה לא הצלחת להגיע לרפרנס ולמה.

שתי השורות האחרונות בכל שלב הן החשובות. הן מכריחות אותו להפריד בין מה שהוא באמת מדד לבין מה שהוא השלים לבד, ובין מה שהצליח לבין מה שלא. בלעדיהן תקבלו דוח מנצח על סרטון בינוני.

שלב 5: מחכים, ואז נותנים הערה אחת

הריצה הראשונה היא הארוכה. הוא מוריד מודל תמלול, עובר על הגלם, בונה, מרנדר. תעשו משהו אחר בינתיים.

מה שחוזר זה קובץ אנכי מוכן, מרונדר בביטרייט גבוה, כזה שאפשר להעלות ישר לאינסטגרם או לטיקטוק.

ואז מתחיל החלק שקובע את האיכות: הסיבוב השני.

תצפו בסרטון, ותנו הערה אחת בכל פעם. לא רשימה של שתים עשרה. הערה אחת, הוא מתקן, אתם בודקים.

ויש דרך אחת לנסח הערה שעובדת הרבה יותר טוב מכל השאר: תגידו מה ראיתם, לא מה לתקן.

• פחות טוב: "תקצר את השוט הרביעי"
• יותר טוב: "בשנייה ה-11 אני מאבד עניין, זה מרגיש שם איטי"

ההבדל הוא שההערה הראשונה מתקנת מקרה אחד, והשנייה גורמת לו למצוא את כל המקומות שבהם אותה בעיה חוזרת ולתקן את כולם. אצלנו זה הכלל היחיד שחזר על עצמו בכל עריכה.

ארבע טעויות שיעלו לכם סיבוב שלם

אחת: רפרנס מפורמט אחר. אם הרפרנס אופקי, או באורך שבע דקות, או בלי כתוביות בכלל, אין ממנו מה ללמוד לריל אנכי. תבחרו רפרנס שנראה כמו מה שאתם רוצים לקבל.

שתיים: חומר שצולם ב-HDR. אייפון מצלם ככה כברירת מחדל, וזה יוצא לפעמים שטוח או שרוף אחרי הרנדר. תגידו לו מראש: "החומר צולם באייפון ב-HDR, תטפל בזה". הסקיל יודע לתקן, הוא רק צריך לדעת.

שלוש: לעבוד מעל דיסק חיצוני. כתבתי את זה למעלה ואני חוזר על זה כי זאת הטעות הכי יקרה כאן. תעתיקו לתיקייה מקומית, תערכו, ותחזירו בסוף.

ארבע: לקבל את הסיבוב הראשון. הסיבוב הראשון הוא נקודת התחלה. שני סיבובים של הערה אחת עושים את ההבדל בין "ערוך" לבין "טוב".

מה לא נמצא כאן

כאן קיבלתם את הדרך שעובדת, ואת הסקיל עצמו, בחינם.

מה שלא נכנס למדריך זה השכבה שמעל: איך בונים סטייל שהוא שלכם ולא של הרפרנס, איך גורמים לכתוביות ולגרפיקה להיראות כמו מותג ולא כמו תבנית, ואיך מכניסים את כל זה לתהליך שרץ שבוע אחרי שבוע בלי שתחשבו עליו. זה חלק מסדנה שאנחנו בונים עכשיו, והיא לא תהיה חינם.

עד אז, תריצו את זה על הסרטון הבא שלכם.

ואם עצרתם רגע ותהיתם איך בכלל יודעים לבקש מ-AI את הדבר הנכון, בניסוח הנכון, בלי חמישים ניסיונות: זה בדיוק מה שלימדנו יותר מ-700 אנשים ב-Invisible AI. הפרומפט שלמעלה הוא רק דוגמה אחת קטנה למה שיוצא מזה.

באהבה, מתן ועומר.