למה מספר העוקבים שלך לא מעניין אף אחד

אחד הלקוחות שלנו סגר עסקה משמעותית מפוסט שראו אותו פחות ממאתיים איש.

באותו שבוע דיברנו עם מישהו אחר עם עשרות אלפי עוקבים שלא הצליח למלא קבוצה של עשרה.

זה לא סיפור נדיר, וזה גם לא מזל.

מה קרה שם

תחשוב על זה ככה. יש שתי שאלות שונות לגמרי:

כמה אנשים ראו אותך?

כמה אנשים שראו אותך היו האנשים הנכונים, ברגע הנכון?

מספר העוקבים עונה רק על הראשונה. עסקים נסגרים על השנייה.

מאתיים איש שכולם בעלי עסקים באזור שלך, שכבר מכירים אותך שלושה חודשים ומחפשים בדיוק את מה שאתה עושה, זה קהל שווה יותר מעשרים אלף איש שהגיעו מסרטון מצחיק ואין להם מושג במה אתה עוסק.

למה המספר הגדול דווקא מזיק

זה החלק שקשה לשמוע.

כשמספר העוקבים גדל מהר, הוא משנה את מה שאתה מייצר. אתה מתחיל לכתוב לקהל שיש לך, ולא לקהל שאתה צריך.

והקהל שיש לך, אם הוא הגיע מתוכן רחב, רוצה עוד תוכן רחב. הוא לא רוצה לשמוע על התמחור שלך, על התהליך שלך, על מי מתאים לעבוד איתך. זה משעמם אותו, והוא מפסיק לצפות.

אז אתה חוזר לתוכן הרחב. והמספר גדל עוד. והפניות לא.

זו המלכודת: ככל שהמספר יפה יותר, כך קשה יותר לוותר עליו, וכך אתה רחוק יותר ממה שבאמת מביא לקוחות.

מה כן שווה למדוד

תחליף מדד אחד. במקום "כמה עוקבים", תשאל "כמה אנשים כתבו לי החודש?"

זה המספר היחיד שקשור ישירות לכסף. הוא לא מרשים, אף אחד לא יגיד לך כל הכבוד עליו, ואי אפשר לצלם אותו למסך. הוא פשוט אמיתי.

ואם אתה רוצה עוד שניים:

כמה זמן אנשים צופים. אחוז הצפייה הממוצע אומר לך אם התוכן שלך מחזיק, ולא רק אם הוא עצר. תוכן שאנשים צופים בו עד הסוף בונה אמון, וזה מה שמייצר פניות.

כמה אנשים שמרו או שלחו הלאה. לייק זה נימוס. שמירה זה "אני צריך את זה". שיתוף זה "מישהו שאני מכיר צריך את זה". שני האחרונים שווים פי כמה, כי הם מגיעים ממקום של תועלת, לא של אדיבות.

אז מה עושים בפועל

תפסיק לנסות לגדול, ותתחיל לנסות להתברר.

תכתוב בשביל האדם האחד שאתה הכי רוצה לעבוד איתו. תגיד דברים שרק הוא יבין ורק הוא יסכים איתם. תוותר במכוון על כל השאר.

התוצאה תרגיש בהתחלה כמו נסיגה. פחות צפיות, פחות לייקים, פחות תגובות.

ואז תגלה שהתיבה נכנסת שמתמלאת בפניות של אנשים שכבר החליטו לפני שכתבו.

זה השלב שבו מספר העוקבים מפסיק לעניין אותך, וזה בדיוק השלב שבו העסק מתחיל לזוז.